הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 

   דף הבית    שירי טבע-ציפורים (המחבר)    דורסי-יום (מאמר המחבר)    שיאים בעולם הדורסים    דורסי העולם/פרגסון וכריסטי -מדהים!!!    סדרת הרצאות
   הרצאות ופעילויות (מבוגרים, ילדים וועדים)    הצילו את נשרי גמלא    פוסטרים מצויירים (למכירה!)    הספר- ציפורי ארץ הקודש-חדש    מדריך ולקסיקון דורסים חדש בעברית
 
    אודות המחבר
    צור קשר
    שמות דורסי-היום
    שמות דורסי-הלילה
    דורסי-לילה
    שעשועוני דורסים
    סרטוני דורסים
    מגדיר קולות דורסים
    הדורסים עפ"י טריסטרם
    בזים ותנשמות- מדבירים ביולוגים
    שירי טבע-ציפורים (המחבר)
    מאמרי דורסים
    חולצות דורסי-יום ולילה
    פורום דורסים
    קישורים לאתרים
    שמירת טבע דורסים
    פורשים כנף על הדורסים
    הרצאות ופעילויות (מבוגרים, ילדים וועדים)
    צלליות עופות דורסים ונשרים
    פוסטרים מצויירים (למכירה!)
    הספר- ציפורי ארץ הקודש-חדש
    מדריך ולקסיקון דורסים חדש בעברית
שמות דורסי-הלילה
קטע (ללא איורים) מהספר-  לקסיקון שמות החולייתנים (חיים מויאל-2004)
באדיבות הוצאת טבע הדברים.
הערה: ניתן לרכוש את הספר מהחנויות המובחרות. 
 
סדרת דורסי-הלילה

STRIGIFORMES

השם המדעי (strix (L) קולות אנקה, הלילית) הולם סדרה זו, שהרי להם קריאות אנקה רטטניות וחנוקות.

משפחת התנשמות

Tytonidae

(tyto (GR) מין דורס-לילה).

תנשמת (Scopoli, 1769)

שם מדעי: Tyto alba

שם אנגלי: Barn owl

שם גרמני: Haherkuckuck

שם צרפתי: Chouette

שם ספרדי: Lechuza comun

שם ערבי: בוהה, האמה

שמה המדעי (tyto (GR) מין דורס-לילה, albus (L) לבן) "מין דורס-לילה לבן". צבעה לבן דומיננטי ובוהק בעלטת הלילה.

שמה האנגלי "דורס-לילה של האסמים" (owl שם כולל לנציגי הסדרה, כינויו זה אונומטופאי). התנשמת מקננת ופעילה במיוחד באסמים ובסמוך לרפתות.

שמה הגרמני "דורס-לילה הצעיפי" (eule גזור מ- owl), מרמז לצעיף הינומה לבן גונו האופייני לרקע המנוגד של החושך.

שמה הצרפתי מכוון לתנשמת ולכוס וכן שמה הספרדי ("התנשמת מצויה"), אך פירושו האטימולוגי של הסוג סתום.

שמה העברי-מקראי ("ואת התנשמת ואת הקאת" ויקרא יא', 18), על-שום קולות הנשימה והלחישה "מקפיאות-הדם" ולעיתים גם מנחרת וצורחת. כינויה במשנה "בואת" ("בואת שבעופות תנשמת, בואת בשרצים תנשמת" - חולין ס"ג, 71), ומכאן שמה הערבי המשמרו היטב.

שמה התלמודי "קיפוף" "שעיניה הוכות לפניה כשל אדם (נדה כ"ג, 71).

מידע מעניין:

מין זה משמש את האדם בהמלחה רבה כמדביר ביולוגי המחסל אוכלוסיות גדולות של נברנים באיזורים שונים של הארץ, כשלשם כך הוצבו תיבות קינון רבות בתוך שדות חקלאיים.

משפחת הינשופים

Strigidae

(strix (L) קולות אנקה, הלילית)

אוח (Linaeus, 1758)

שם מדעי: Bubo bubo

שם אנגלי: Eagle owl

שם גרמני: uhu

שם צרפתי: Hibou grand-duc

שם ספרדי: Buho real

שם ערבי: בוהה

שמה המדעי אונומטופאי, דהיינו ע"ש קריאותיו העמוקות "בו-בו, או-או" ומאותה סיבה שמותיו: העברי-מקראי - "אוח" ("ומלאו בתיהם אוחים ושנו שם בנות-יענה" -ישעיה י"ג, 21), הגרמני, הספרדי ("אוח מלכותי")הסוג הצרפתי והערבי.

שמו האנגלי "מין דורס-לילה עיטי" והצרפתי "אוח דוכסי גדול", על-שום גדלו ועצמתו כשל עיט (בצנפותיו נתגלו שרידיהם של דורסים כעקב, תנשמת ואפילו שועל!).

חז"ל כינוהו בשם "תן" כי קריאותיו מזכירות יללות תנים ואילו אהרוני מזהה אותו עם "בת-יענה" כי "בת כל שוועתה הד הנשמע כמענה בגיא ובהר".

מידע מעניין:

נחשב לגדול והתוקפני ביותר בדורסי-הלילה. נוהג אפילו לטרוף מינים מבני-משפחתו, כמו ינשופים ודורסי-יום, כמו עקבים, נצים ובזים!

קטופה (Gmelin, 1788)

שם מדעי: Ketupa zeylonensis

שם אנגלי: Brown fish owl

שם גרמני: Fischeule

שם צרפתי: Hibou pecheur

שם ספרדי: Buho pescador

שם ערבי: בומת אל סמך

שמה המדעי (ketupa שם מקום באינדונזיה, zeylonensis (L) ציילון (סרי-לנקה כיום) ע"ש מוצאה ואזור תפוצתה העיקרי בדרום הודו (מכאן גזור שמה העברי!).

"ינשוף דגים" הוא שמו האנגלי ("חום"), הגרמני, הצרפתי, הספרדי ("אוח דייג") והערבי (וכן כינויו של בודנהיימר). דורס-לילה גדול וחום זה ניזון בעיקר מדגים בסמוך לגופי-מים שונים.

יש שזיהו אותה עם ה"שלך", בשל סמיכותו ונוהגו לכוס והינשוף בפסוקים שלהלן "ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף" (ויקרא י"א, 17) ועוד "שלך זה השולה דגים מן הים" (חולין ס"ג, 71).

מידע מעניין:

אצבעות-רגליה מכוסות בצידן התחתון ביבלות מחוספסות המסגלות אותה לאחוז היטב בדגים החלקלקים ובנוסף רגליה חשופות מנוצות, כהתאמה לפעילות במים.

ינשוף עצים (Linaeus, 1758)

שם מדעי: Asio otus

שם אנגלי: Long-eared owl

שם גרמני: Waldohreule

שם צרפתי: Hibou moyen-duc

שם ספרדי: Buho chico

שם ערבי: בומא אדנא

שמו המדעי (asio (L) מין דורס-לילה מצויץ, otus (L) - אוזניים) "מין דורס-לילה מצויץ עם אוזניים", בדומה לשמו האנגלי "דורס-לילה ארוך-אוזן". לראשו ציציות אוזניים ארוכות יחסית העשויות לנוע ולהזדקף בשעת הצורך (משמש כרפלקטור שמיעה).

פירוש שמו הגרמני "ינשוף היערות" ומכאן שם מינו העברי שהוענק לו ע"י בודנהיימר. בית-גידולו האופייני, יערות וחורשות, שם מקנן ופעיל.

שמו הצרפתי "ינשוף דוכסי בינוני", על-שום גדלו היחסי בין אוח הגדול ממנו לשעיר הקטן ממנו ואילו שמו הספרדי "אוח קטן".

שם הסוג האנגלי, הגרמני, הצרפתי והערבי כהד קריאותיו (אונומטופאי).

השם העברי-מקראי ("ינשוף ועורב ישכנו בה" ישעיה ל"ד, 11) "ינשוף", נובע מלשון "נשף" ערב, הוא זמן פעילותו (על-פי "מנדלי") ויש הגורסים על-שום קריאות הנשיפה האופייניים לו ולדורסי-הלילה בכלל".

מידע מעניין:

מעניין הוא כי מס' הביצים שמטילה הנקבה, תלוי בצורה ברורה בכמות המזון הזמין באותה עת, המורכב בעיקרו מנברנים. בעת שיש "פיצוץ נברנים", עשויה הינשופה לקיים שני מחזורי קינון ובכל פעם להטיל 9 ביצים.

ינשוף שדות (Pontoppidan, 1763)

שם מדעי: Asio flammeus

שם אנגלי: Short-eared owl

שם גרמני: Sumpfohreule

שם צרפתי: Hibou brachyote

שם ספרדי: Lechuza campestre

שם ערבי: בומא צמעא

שמו המדעי (asio (L) מין דורס-לילה מצויץ, flammeus (L) - להבה) "מין דורס-לילה מצויץ כלהבה". הכוונה כנראה לצבע עיניו היוקדות בצבע צהוב גפריתי.

בית-גידולו האופייני בשדות-אחו וביצות (שם מקנן ומסתווה היטב) ומכאן שמותיו: הגרמני "ינשוף ביצות" (כך כינהו גם בודנהיימר), הספרדי, העברי "ינשוף שדות" וכינויו של "מנדלי" "ינשוף האחו".

שמותיו האנגלי והצרפתי "ינשוף קצר-אוזן", על-שום ציציות-אוזניו הקטנות יחסית ,שבקושי ניכרות (פירוש שם הסוג הספרדי "זקנה-מכוערת").

אהרוני מזהה אותו בשמו התלמודי "קיפוד" ("גם קאת גם קיפוד בכפתוריה ילינו" צפניה ב', 14) "כי מסמר נוצותיו כקיפוד".

מידע מעניין:

בחיזור , נוהג לתופף בחבטות כנף מהירות ומהדהדות, תוך כדי הנמכת תעופתו עד כמעט לקרקע, לעיני הנקבה. המשך החיזור מלווה בנקישות מקור ונשיפות.

שעיר מצוי (Linaeus, 1758)

שם מדעי: otus scops

שם אנגלי: Scops owl

שם גרמני: Zwergohreule

שם צרפתי: Hibou petit-duc

שם ספרדי: Autillo

שם ערבי: ת'בג'

שמו המדעי והספרדי הגזור ממנו (otus (L) עם אוזניים, scops (GR) מין דורס-לילה קטן) "מין דורס-לילה קטן עם אוזניים" (השם כנראה אונומטופאי) ומכאן גזור שמו האנגלי.

שמו הגרמני "ינשוף אוזנן גמדי" (מכאן כינויו של "מנדלי"), בדומה לשמו הצרפתי "ינשוף דוכסי קטן". דורס-לילה בעל ציציות-אוזניים זה, נחשב לקטן בדורסים שבאזורנו (19 ס"מ).

אהרוני מציין שתי גרסאות לשמו העברי-מקראי, האחד בשל "שעירותו" הרבה והשנייה בשל דרכו ל"רקוד" אשר דימוהו לשעיר-עזים "ושעירים ירקדו שם" (ישעיה י"ג, 21) ועוד נאמר "ושעיר על רעהו יקרא" (ישעיה ל"ד, 14).

מידע מעניין:

בשעת סכנה השעיר נוהג להתמתח, זוקף את ציציות-אוזניו, עוצם עיניו ומנסה להתמזג בצבע גופו כקליפת העץ עם הגזע, בהסוואה כמעט מושלמת.

 

שעיר משורטט (Hume, 1873)

שם מדעי: otus brucei

שם אנגלי: Bruces owl

שם גרמני: Streifenohreule

שם צרפתי: Hibou petit-duc bruce

שם ספרדי: Autillo palido

שמו המדעי (otus (L) עם אוזניים, w.j. bruchei (1782-1863) זואולוג וחוקר אנגלי, שיצא למסע מחקר נודע באפריקה ב- 1811) "עם אוזניים ע"ש ברוס" ומכאן נגזרו גם שמותיו האנגלי והצרפתי.

שמו הגרמני "שעיר ("ינשוף אוזנן") משורטט" ומכאן שמו העברי. דומה עד מאוד לקודמו, אך בהיר ממנו (מכאן שמו הספרדי "אוזנו חיוור") ושרטוט בולט יותר על נוצות גופו.

מידע מעניין:

הנקבה נוהגת להטיל 2-6 ביצים לבנות ורק הנקבה דוגרת עליהם, כשהזכר דואג להביא לה מזון, המורכב בעיקרו מחיפושיות, חגבים וכדומה.

כוס חרבות (Scopoli, 1769)

שם מדעי: Athene noctua

שם אנגלי: Little owl

שם גרמני: Steinkauze

שם צרפתי: Chouette cheveche

שם ספרדי: Mochuelo comun

שם ערבי: צ'דא, אום קויק

שמו המדעי (Athene (GR) אתנה אלת החוכמה והמלחמה היוונית, שסמלה היה הכוס, כפי שמעידים ממצאים רבים כמטבעות, ציורי כדים ועוד, noctua (L) לילה) "של אתנה הלילי", אם כי דווקא ידוע שהכוס פעיל גם ביום, בניגוד למרבית קרוביו.

שמו האנגלי "דורס-לילה קטן". הכוס, הוא מבין הקטנים בבני משפחתו.

שמו הגרמני (וכינויו של "מנדלי" "ינשוף הסלע") "כוס סלעים" (שם הסוג גזור מהשם העברי), בדומה לשמו העברי "כוס חרבות". פעיל ומקנן בנקרות סלע וחורבות "דימיתי לקאת מדבר, הייתי ככוס חרבות" (תהילים ק"ב, 7).

אהרוני מציין כי שמו המקראי "כוס" ("ואת הכוס ואת הינשוף ואת התנשמת" דברים י"ד, 16) כצליל המייתו "כוס-כוס" ואילו "מנדלי", בהסתמכו על מפרשים שונים, מציין כי - "שמו מלשון מכוסה, כלומר נעלם ונסתר הוא מעיני הכל או שמא מכוסה בנוצות רבות (מכאן אולי שמו הצרפתי "דורס-לילה שעיר").

שמו התלמודי "קדיא" (כפי שהשתמר בשמו הערבי צ'דא) כי קד קידות בשעת התרגשות וחיזור. מוסלמים רבים סוברים כי מחקה הוא את תפילתם ולועג למוחמד נביאם (כחרדון) ועל כן נרדף הוא וקרוביו (גם בשל דימויו לשד-לילה מסתורי).

שמו הערבי הנוסף "אום קויק", על-שום קריאותיו החדות המהדהדות ונשנות "קיו-קיו" ומכאן גם שם הסוג הספרדי.

מידע מעניין:

החיזור מלווה בנתינת דגיגים במקורו לאהובתו, רק לאחר שמקיף אותה עם שללו, תוך כדי שהוא מותח את צווארו ושומט את כנפיו.

בניגוד לדורסי-לילה אחרים, הדגירה על הביצים, אשר הטלו לרוב במחילות שרקרקים ונקיקי סלע, מתחילה רק לאחר השלמת התטולה , דבר המונע תופעת "קייניזם" בין האחים הקיימת אצל בני-משפחתו.

לילית מצויה (Linaeus, 1758)

שם מדעי: Strix aluco

שם אנגלי: Tawny owl

שם גרמני: Waldkauz

שם צרפתי: Hulotte chat-haunt

שם ספרדי: Carabo

שם ערבי: חב'ל

שמה המדעי (strix (L) קולות אנקה, aluco (L) מין דורס-לילה מצויץ) "ינשוף מצויץ בעל קולות אנקה". שירתה אנקה רטטנית עדינה, הצעירים משמיעים קולות המדומות לחריקת שער.

שמה האנגלי "ינשוף חום-צהבהב" הוא גונו השליט (קיים גם מופע אפור נדיר יותר!).

שמה הגרמני "כוס היערות" ומכאן כינהו "מנדלי" - "ינשוף היערות". מקננת ופעילה בעיקר באזורי יערות וחורשים.

שמה הצרפתי "ינשוף קולות-החתול", בשל שירתה החדה המזכירה אולי יללת חתול.

שמה העברי-מקראי לילית (מצויה כי היא נפוצה מקרובתה שלהלן) "שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח" (ישעיה ל"ד, 14). שמה מלשון - לילה, בשל פעילותה רק בשעות אלו. "לילית" היא גם שמה (הגזור מעברית) של אלת המוות המכונפת בתרבות המסופוטמית (כמובן בשל פרצופה המזכיר פני-אדם, קולותיה ומסתוריותה). לפי מיתולוגיה זו חונקת "לילית" (בדמות ינשוף זה) ילדים ונשים ומפתה גברים ועל-כן נכללת היא בין אמהות השדים בתרבויות שונות.

מידע מעניין:

הלילית נחשבת למאוד טריטוריאלית ושירתה אז היא המלודית מבנות-משפחתה. ההתנהגות האגרסיבית בעת הקינון מתבטאת בתוקפנות גם כלפי אדם המנסה להתקרב מדי, כך הצלם האנגלי המפורסם –אריק הוסקינג איבד את עינו האחת.

לילית מדבר (Hume, 1878)

שם מדעי: Strix butleri

שם אנגלי: Hume`s tawny owl

שם גרמני: Fahlkauz

שם צרפתי: Choutter

שם ספרדי: Carabo oriental

שמה המדעי (strix (L) קולות אנקה, Butler שם חוקר) "לילית ע"ש בטלר" ואילו שמה האנגלי מכונה ע"ש הם (A.o. hume (1829-1913) איש טבע ומחבר, שגילה מין זה והגדירו בהודו ב- 1878).

שמה הגרמני "כוס חיוור", על-שום גונה הבהיר יחסית ואילו שמה הצרפתי "הצעקנית" נוגע לקריאותיה.

פעילה באזור המדברי ומכאן שמה העברי, אשר הוענק לה ע"י אהרוני (ובעבר נחשבה לאחד מהמינים הנדירים בעולם, שאך מעט ידוע עליו ואילו כיום הסתבר שאינו נדיר במיוחד ברחבי המדבר הארץ-ישראלי).

שמה הספרדי "הלילית המזרחית". תפוצתה במזרח, מהנילוס ועד פקיסטן, לרבות א"י.

מפרשים שונים מזהים אותה עם ה"קאת" "מקול אנחתי, דבקה עצמי לבשרי, דימיתי לקאת מדבר, הייתי ככוס חרבות" (תהילים ק"ב, 6-7). השם "קאת", כנראה מלשון הקאה, על-שום נוהגה, כבני משפחתה, להקיא את המזון שלא עוכל היטב דרך מקורה, החוצה (צניפה, מלשון צנוף=מרוכז). אהרוני זיהה אותה דווקא עם ה"שחף".

מידע מעניין:

מרגע הטלת הביצים, מרבה הנקבה להופכם ברגליה ולהקשיב להן, ובנוסף גם נוהגת להקיש קלות במקורה על הביצים ולנסות אגב כך לגרות את הצאצאים להגיב.

   
האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים